<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת וילך</h1>
<h2>דף יג:</h2>
בן מאה ועשרים שנה אנכי היום [דברים ל"א]. בגמרא מפרש מה ת"ל היום אלא היום מלאו ימיי ושנותיי מלמד שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום וכה"א (שמות כ"ג) מספר ימיך אמלא, ובגמרא [קידושין ל"ח ע"א] מפרש בז' באדר נולד משה וכן בז' באדר מת משה. לא אוכל עוד לצאת ולבא. פי' תורה וניתן רשות ליהושע לדרוש לפניו. לא תעבור את הירדן הזה. לא חי ולא מת כמו שבקש משה.
ולקמן אפרש כי פרשת ויבא הכתובה אחר שירת האזינו הוא וילך שבכאן, ומפ' [בספרי] אי אפשר ויבא שהרי כתיב וילך ואי אפשר לומר וילך שהרי כתיב ויבא, אלא שהלך דייתיקי של משה ובא הרשות נתונה ליהושע. וילך משה [דברים ל"א]. שנו רבותינו הלך לבית מדרשו של יהושע, והיה יושב לפניו כתלמיד לפני רבו, כדלקמן אפרש בפטירת משה ל"ז יום מא' בשבט עד ז' אדר שמת משה, ומתוך כך ישמעו אליו כל בני ישראל לאחר מותו. ד"א וילך משה, להיכן הלך למקום שלא היה שם יהושע, וקרא לכל ישראל והזהירם על יהושע כדי לשבחו לישראל שלא בפניו, לפי שאומרין קצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו. וזהו דכתיב לאחר מכן בפרשה של אחריו, ויקרא אל יהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כדי לכבדו, ומדקאמר ויקרא אל יהושע מכלל שהלך למקום שלא היה שם יהושע. ולמה סמך כאן וילך לפרשה שלמעלה, אלא לפי שהזכיר האבות בפסוק דלעיל בסמוך, כתיב וילך משה כלומר הלך עם אבות העולם.
ויקרא משה ליהושע. כדפי' לעיל לאחר שדבר שבחו שלא בפניו קרא לו לעיני כל ישראל כדי לכבדו בפניהם. חזק ואמץ. כמו שאמר לישראל חזקו ואמצו כך אמר ליהושע חזק ואמץ.
<h2>דף לו.</h2>
ועשה ד' להם כאשר עשה לסיחון וגו' [דברים ל"א]. זו הצירעה. וק"ק והא צירעה לא עברה הירדן. וי"ל שמעבר הירדן זורקת ארס ומסמת עיניהם ומסרסתם.
